MusicRoom
מיוזיקרום הנו פורטל מוזיקה המכיל מילים לשירים,
חדשות, פורומים, לוח הופעות, האזנה לרדיו אונליין ועוד. קרא עוד על MusicRoom
ניהול הבלוג
רדיו
מצעדים
מצעדים
חדשות מוזיקה
חדשות
מצעד הקליפים
קליפים
פורומים
לוח הופעות

היי במחלקה

מילים: אברמק קופלביץ
לחן: רועי הדס ואוהד קוסקי
היי במחלקה, שם שמח ועליז בכלל,
הסנדלרים יושבים להם סביב במעגל.
בפטישים מכים אחת ושתים
והעבודה בוערת להם בידיים

האחד שורק, השני מזמר
המפקח לא כועס ועובר,
כי אם פוקסטרוט שרים
רץ המסמר מתחת לפטישים.

בחור כארז הוא המפקח,
אוהב להתפלסף ולהתבדח,
(ואם) מילה טובה יאמר,
(זו) נופלת ללב ישר

בחדווה מכים הפטישים
הצבתות מקישות מנגינה.
סנדלי העץ בשורה ניצבים
והסנדלרים כולם שטופי זיעה

[...] והמרק שמקבלים במחלקה
מספיק לשעתיים של עבודה.
אבל הם הרי בזיעת אפים
עשר שעות עובדים ועמלים,
אוכלים ומיד אחת ושתיים
שעה אחרי המרק שוב רעבים.

נוסף גם עניין חדש וחמור:
לעשן סיגריות בהחלט אסור!
הסגן והאחראית על האולם
אחראים על כך בשם כולם.
ואם קורה שמישהו מעשן,
עליו לצאת מיד לחדר הכניסה
כי אם שיעה יתפוס את המסכן,
ייקח אותו לתחנת המשטרה.

כי שיעה העוזר סדיסט לא קטן,
אשי שראוי לסדרה של מלקות,
ומגיע לו לפחות שלוש מאות.

האחראית על האולם, הסגן
מגנה כל אי סדר ובלגן,
ואוהבת כמעט את כולם
(השומרים) על הסדר
כי "liebhabar" שמה
ושתהיה לנו בריאה

"herr leiter"- מנהל המחלקה,
גוטרימן- אדם שעל חוש צדק
חכמה מרץ ורודן (!)
מנהל אותנו כל הזמן,
בעזרת עדת השליחים.

גם פאן ברילינסקי,
הזעת אפים עמל,
ממלא את מקומו של המנהל.
היה ו"herr leitar" יצא,
פאן ברלניסקי חוגג
ושולט בנו ביד רמה

פאן רקובסקי- סגן המאמן
בעל מזג נוח ואיש שאנן
(...) מעל הסנדלרים,
(...) מעל השוקיות,
עומד רכון רוב הזמן,
מכין את הנחוץ ליום ה'.

האחראית על האולם,
גברת נחמדה כפליים,
ראש טוב לה על הכתפיים.
היא זוכרת את השמות של כולם
בכל מחלקה, את אלה מהיומיות
וגם את אלה מהקבלנות

כל אחד ואחד עומד ממש נדהם.
ופאן וארהים- ראש המחלקה,
לכל אחד שמאחר ייתן מנה.
ולעיתים קרבות מאבד את הקונטקולקה.
יש לו סגן מחור ממש כארז,
רק מחכה למי לתת (על הראש?)

וכשמתרגז משפרית כמו ברז.
קורים פה בלוח גם אי סדרים קטנים,
באולם מספר חמש אין מדייקים בזמנים (דיוקים?)
פעם כאילו בטעות, פעם שנייה כאילו
לא לפי סדר, ושוב בזנב התור מעמידים
אותנו. זוהי גזרת גורלנו המר, את ארוחת
הצהרים אנו מקבלים תמיד אחרונים.

בחמשה עשר בדצמבר עמדו לערך חגיגה
ההנהלה מאתנו בשביל זה כספים אספה,
כל אחד נתן את המארק שעליו קשה עמל.
במחשה עשר בדצמבר הודיעה ההנהלה,
שהחגיגה שלנו לינואר נדחתה.
החמישה עשר בינואר הודיעו חגיגית,
שהחגיגה לזמן אחר נדחתה סופית.
צריך רק להתפלל לאל ורצון להביע,
שלזמן הזה וחיים ושלמים נגיע,
ונזכה לערך חגיגה בשנה הבאה.

ואף על פי כן מסתבר שטוב המבנה,
כי המחלקה מייצרת חמר מעולה.
(ל)טובת מי? רק הסנדלרים יודעים,
והכל יספרו בזמנים אחרים (טובים?)
(..) ימחלו לי אלה שאותם לא תיארתי
(...) ויואילו לסלוח אם לא הזכרתי,
כי מעט הכרתי ולא שופטים עניין ואדם
לפי מראית העין בלבד.
שתף ב: